צור קשר

חיילים! נעשה לכם עוול?

יש לכם שאלה? אתם לא לבד!


    בית דין צבאי

    בית הדין הצבאי משמש כבית משפט פלילי לכל דבר המתרחש במסגרת הצבאית ובתחום שיפוטו לשפוט חיילים וכאלו שהיו חיילים בזמן ביצוע עבירה במהלך שירותם הצבאי. כמו כן בסמכותו לשפוט אזרחים עובדי צה"ל שביצעו עבירה. מערכת בתי הדין הצבאיים בנויה מבתי דין מחוזיים, בית דין מיוחד ומבית דין צבאי לערעורים.

    בתי הדין המחוזיים:

    • מחוז הצפון וחיל הים בחיפה.
    • מחוז מרכז, חייל האוויר, המטכ"ל ופיקוד העורף בבית הדין הצבאי המאוחד ביפו.
    • מחוז דרום ומפקדת זרוע היבשה ליד קריית מלאכי. בכל מחוז תמצאו מספר שופטים צבאיים בדרגות רב-סרן וסגן-אלוף. דרגתו של נשיא בית הדין הצבאי היא אלוף-משנה. בית הדין המיוחד נמצא בקריה בתל-אביב והוא דן ושופט בתיקים של קצינים מדרגת סגן-אלוף ומעלה וכן

    נאשמים הנאשמים בעבירות חמורות שדינן מוות. כמו כן הוא שופט את כל המעורבים באותה הפרשה.

    על פסק דין של בית דין צבאי תוכלו לערער בבית הדין הצבאי לערעורים. במידה ותרצו לערער על פסיקתו של בית הדין הצבאי לערעורים תוכלו לערער לבית המשפט העליון. השופטים בבית הדין הצבאי לערעורים דרגתם אלוף-משנה (לעיתים גם תת-אלוף) ונשיא בית הדין ומפקד היחידה דרגתו אלוף.

    עבירות והעמדה לדין בבית דין צבאי

    העבירות העיקריות שנידונות בבית דין צבאי הן: עבירות סמים בצבא, עבירות עריקות, עבירות מין והטרדה מינית, ועבירות ייחודיות לצבא כגון: עבירות נשק בצבא.

    העמדה לדין בבית דין צבאי נתונה לשיקול דעתו של הפרקליט הצבאי, או לחילופין כאשר מדובר בעבירות שהדין המשמעתי לא חל עליהן. תחילתו של התהליך הוא בפתיחת חקירת מצ"ח. עם סיום החקירה מועברים ממצאיה לפרקליטות הצבאית (או כאשר מדובר בעבירות קלות – בחקירת קצין בודק מטעם היחידה שממצאיו עוברים לפרקליטות). במידה והפרקליטות הצבאית החליטה להגיש כתב אישום, התיק מועבר לטיפול בית הדין הצבאי.

    במידה ונאשם נשפט בבית דין צבאי, עומדות לזכותו הזכאות לייצוג על ידי סנגור צבאי אשר ימונה לו על ידי הסנגוריה הצבאית, או על ידי עורך דין צבאי בעל היתר לייצג בפני בתי דין צבאיים.

    חשוב לדעת! מערכת השיפוט הצבאית ומערכת השיפוט האזרחית אינן זהות לחלוטין. במערכת השיפוט האזרחית בסמכות השופטים להשתמש במנגנון של אי-הרשעה, בעוד בבתי הדין הצבאיים אין סמכות שכזאת מאחר ואין מסגרות לשיקום בצה"ל. בנוסף ישנם ניואנסים שונים כגון תקופת מעצר בחקירה טרם הבאה בפני שופט (24 באזרחות לעומת 48 בצבא) וכן חומרת העונשים באותן העבירות ועוד.