נעדרים מהשירות הצבאי? כך תתמודדו עם ההשלכות המשפטיות

צה"ל מתייחס בחומרה לכל מי שנעדר או נעדרת מהשירות ללא רשות, בין אם מדובר על חיילים בסדיר ובין אם על חיילי מילואים. ככל שתקופת ההיעדרות מתארכת, כך הענישה עלולה להיות קשה יותר. במקרים שבהם מדובר על יותר מ-45 ימי עריקות הגורם המוסמך לשפוט את החייל (או החיילת, כמובן) הוא בית דין צבאי, כשעל-פי חוק השיפוט הצבאי ניתן לגזור על חיילים שנעדרו מהשירות גם 3 שנות מאסר (ואפילו 7 שנים, במקרים שבהם נקבע כי החייל נעדר מהשירות מתוך כוונה שלא לחזור). עוד כדאי לדעת כי מאסר של 3 חודשים ומעלה גורר אחריו רישום פלילי, שעלול להשפיע לרעה על החיים גם לאחר השחרור מצה"ל. בהתאם מומלץ להיעזר בעו"ד על-מנת למזער את העונש ככל האפשר, ובפרט בעורכת הדין ריקי ישי שזהו אחד מתחומי ההתמחות העיקריים שלה.

איך להפחית את העונש על עבירת עריקות?

* קשיים בשירות הצבאי – צה"ל מייחס חשיבות לניסיונות אמיתיים של העריק למצוא פתרונות לקשיים שאיתם התמודד עוד לפני ההיעדרות מהשירות. עו"ד שמשכיל להציג באופן משכנע ניסיונות שכאלה מסייע להקל על העונש.

* מצוקה כלכלית – כשההיעדרות מהשירות בוצעה על רקע קושי כלכלי, עורכי הדין של העריקים יציגו מסמכים רלוונטיים שישפיעו על גזר הדין.

* נסיבות משפחתיות – עורכת דין מיומנת עשויה להציג גם את הנסיבות המשפחתיות הייחודיות של העריק או העריקה בכדי לשכנע את בין הדין הצבאי להקל בעונש.

* התנהלות בבית הדין – הבעת חרטה אמיתית וכנה עשויה אף היא לתרום להפחתת העונש בגין העבירה החמורה.

אוזן קשבת ומאבק נחוש

ההשלכות הקשות שעלולות להתלוות לכל עריקות – הן שלילת החופש לפרק זמן ממושך, והן הרישום הפלילי – מחייבות התנהלות מושכלת, ובפרט קבלת עזרה ממי שזו המומחיות שלה. ריקי ישי רשמה היסטוריה כשהפכה לעורכת דין מוסמכת כבר בגיל 20 (הצעירה ביותר אי פעם בישראל), ולכן הספיקה לצבור ניסיון רחב היקף. בנוסף, לעורכת הדין ישי היכרות מצוינת עם הגופים הצבאים הרלוונטיים, וכשמצרפים לכך את האוזן הקשבת והנחישות שמאפיינות אותה, התוצאה היא שירות משפטי מועיל במיוחד.