מה ההבדל בין נפקדות, השתמטות ועריקות ממילואים?
14/10/2013
עבירת הבריחה או אי התייצבות בשירות צבאי הינה בעלת שמות רחוב רבים, אך המונחים הללו אינם שמות נרדפים אלא לכל אחת מעבירות האמורות לעיל יש משמעות משפטית. להלן נבהיר מה משמעות כל אחת מהעבירות הללו. נפקדות , עריקות ממילואים והשתמטות הן העבירות המתוארות בפירוט במאמר מטה. נשמח לשמוע ממך ולענות על שאלה הקשורה לעבירות אלה.
השתמטות
עבירה זו הינה עבירה של מי שטרם התגייס לשירות ולא הגיע להתגייס במועד שנקבע לו.
השתמטות נחשבת העבירה הקלה ביותר במדרג עבירות ההיעדרות מהשירות הצבאי הואיל וישנה הבנה כי נער עדיין לא מכיר את המסגרת הצבאית ולא הפנים את הערכים שלה.
כתבי אישום כנגד משתמטים (שפיטה בבית דין צבאי) יוגשו ככלל רק משנה ומעלה של היעדרות משירות. שימו לב, הספירה מתחילה רק מיום הגיוס המיועד ולא מצווים ראשונים.
הסעיף בו יואשם חייל אשר לא התייצב לגיוס יהא סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי – העדר משירות שלא ברשות, סעיף אישום בו עונש המקסימום הוא 3 שנים.
העונשים בגין השתמטות נמוכים באופן משמעותי משאר העבירות וניתן להצביע על ממוצע של כחודש לשנה, אך תמיד ישנם יוצאים מן הכלל הן למעלה והן למטה.
משתמטים רבים שואלים אותי "כיצד ניתן לעצור אותי אם אני עדיין לא חייל?" ובכן החוק לא רק שמאפשר לעצור משתמטים אלא שמיד לאחר המעצר לעצור יש כבר מספר אישי ואפילו פרופיל.
מעצר לפני משפט בתיקי השתמטות
בכלל עבירות ההיעדרות מהשירות הצבאי ישנו חשש מובנה של בריחה. אדם שברח או לא התייצב לשירות צבאי קיים לגביו חשש מובנה שיברח ולכן כמעט תמיד נעצרים נאשמים בעבירות אלו. עם זאת, במקרים של השתמטות על התביעה להביא את התיק האישי של המשתמט. התיק האישי הוא התיק של המשל"ב עם כלל המסמכים שקשורים לגיוסו – על מנת להוכיח שאכן גויס כדין, שאכן נשלחו אליו צווים והוא לא התייצב בכל זאת.
קריאה נכונה ואפקטיבית של התיק האישי דורשת מומחיות ספציפית ולעיתים רבות גם עורכי דין שמתמחים בעבירות נפקדות בצבא אינם יודעים לקרוא את התיק ולהשתמש בנתוניו לטובת הלקוח.
קריאה ושימוש נכונים ומושכלים בתיק האישי עשויים לעיתים להביא לשחרור נאשם ממעצר בשל קושי להוכיח את גיוסו כדין של ולכן את תחולתו של חוק השיפוט הצבאי עליו.
משרדנו הצליח במקרים רבים להוכיח גיוסים לא חוקיים ולהביא לשחרורו ממעצר של הנאשם.
כמו כן משרדנו הצליח במקרים מסוימים להראות כי גורמי הצבא שלחו צווים על ידי מי שאינו מוסמך לעשות כן (רק עו"ד שמכיר את נהלי לשכת הגיוס יכול לדעת מי מוסמך לשלוח צו פוקד ומי לא) וכן שליחת צווים לכתובות שאינן נכונות. במקרים אלו שוחררו המשתמטים ממעצר או שנסגר בעניינם עונש קצר מאוד.
עם זאת חשוב לדעת כי גם אם צווי הגיוס לא הגיעו לאדם – צה"ל יכול להשתמש בצו גיוס כללי אשר
מפורסם בעיתונות וברדיו שקורא לכל מי שלא קיבל צו גיוס להגיע להתגייס במועד מסוים – וזאת בהתאם לתאריך הלידה של המלש"ב. אך במקרים אלו העונשים שיוטלו על המשתמט יהיו קלים ואף ניתן להביא לכך שהמלש"ב לא יישפט בבית דין צבאי אלא על ידי קש"ב.
נפקדות
נפקד הינו חייל שלא הגיע ליחידתו. לפי החוק היבש (!!!) נפקד הינו מי שלא הגיע ליחידה בממשך 21 ימים רצופים. אחרי 21 ימים אלו הופך הנפקד לעריק. עם זאת עריקות ממילואים הינו עבירה חמורה מאוד שיש לה סעיף ספציפי בחוק השיפוט הצבאי והיא מיוחסת למי שברח משירות צבאי מבלי כוונה לחזור. העונש המקסימלי בגין עבירה זו הינו 15 שנים.
בשנתיים האחרונות התחילה מגמה של הפרקליטות להגיש כתבי אישום בגין עבירות של עריקה, בעיקר במקרים של היעדרות ארוכה מאוד משירות וכן במקרים בהם בראיונות עם הנפקד או המשתמט הוא הודיע להם כי אינו מתכוון לחזור לשירות.
רוב עבירות הנפקדות נשפטות ביחידה
ההחלטה באם מקרה יישפט ביחידה או בבית דין נתונה לתביעה הצבאית ומשתנה מעת לעת. לאחרונה נקבעה תקופת מינימום של 45 ימי היעדרות לצורך שפיטה בבית דין צבאי. עם זאת לעיתים התביעה מחליטה כי גם במקרים של היעדרות ארוכה יותר יישפט החייל בכלא ולא בבית דין. המשמעות של הדבר הינה קריטית. שפיטה בבית דין גוררת אחריה רישום פלילי (המופיע גם באזרחות) וברוב המוחלט של המקרים גם ענישה מחמירה יותר.
בשל כך חשוב מאוד להתייעץ עם עו"ד המבין בתחום עוד לפני שמגיעים מהיחידה לחפש את החייל כי כל דבר שנאמר להם מופיע בסוף בתיק הנפקדות ומשמש את התביעה. כמו כן חשוב מאוד לאסוף מסמכים המעידים על מצב כלכלי, רפואי או נפשי בעייתיים לצורך הצגה ומסירה לחפשים מהיחידה מאחר וחומר זה מגיע לתביעה לפני כתב האישום ויכול לשנות את ההחלטה לגבי מיקום השפיטה של החייל.
הסתייעות בעורך דין מהתחום חשובה מאין כמוה. עורך דין צבאי המכיר את התביעה ואת תיקי בית הדין יוכל לשכנע במקרים מסוימים להעביר את התיק לשפיטה בכלא ולא בבית הדין.
מעצר בעבירות נפקדות ועריקות ממילואים
בשל החשש המובנה שיש בעבירות אלו כמעט תמיד עוצר בית הדין הצבאי את הנאשמים בעבירות נפקדות ועריקות עד תום ההליכים. במקרים נדירים בהם טיפל משרדנו ניתן להביא לשחרור בתיקי נפקדות ועריקות ממילואים.
בכל הקשור לעונשים בתיקים אלו – אין באמת עונש אחיד לכל חייל נפקד. יש חיילים שבשל אותה תקופת היעדרות יקבלו עונש שונה מחייל אחר. זה תלוי בתקופה בה שירת החייל, עבירות קודמות בכלל ועבירות היעדרות קודמות בפרט, דרגתו, אופי השירות שלו, נסיבותיו מבית, מעשיו בהיעדרות, מצבו הנפשי, המסמכים שבידיו, התובע המטפל בתיק, העו"ד המייצג וכן השופט שדן בתיק.
עורך דין מהתחום הצבאי מכיר היטב את שופטי בית הדין הצבאי. ישנם שופטים שיתנו עונשים טובים יותר בתיקי נפקדות ועונשים גרועים בעבירות סמים בצבא וההפך. עורך דין צבאי ידע גם כיצד לנווט את התיק לשופט המתאים.
אם כן, כיצד בוחרים עו"ד לטיפול בתיק צבאי – ישנה מגמה בעת האחרונה של עורכי דין להציג עצמם כשופטים צבאיים לשעבר. אז נציין כי בבית הדין הצבאי בהרכב של שלושה שופטים ישנם שני שופטי צד מהיחידה של הנאשם – כלומר שני שופטים בדרגת סרן ומעלה שאינם משפטנים והם כמו מושבעים בארה"ב. הם לא שופטים שמונו על ידי הוועדה למינוי שופטים אלא עושים תורנות. אין להם כל ידע בתחום המשפט ולכן אין להם כל יתרון.
בנוסף, כל קצין בדרגת סגן ומעלה הינו מה שמכונה, קצין שיפוט– הוא אינו שופט צבאי!. וודאו היטב למה עורך הדין שלכם קורא לעצמו שופט צבאי. שופטי בית הדין הצבאי לרוב אינם פונים אחרי כהונתם לעסוק בייצוג פרטי.
בנוסף, לא כל מי שמפרסם עצמו בכלי המדיה באופן אגרסיבי הוא בהכרח עורך דין טוב. פעמים רבות פרסום אגריסיבי נועד לכסות דווקא על חוסר מקצועיות או היכרות עם התחום.
עורכי דין ששימשו בתפקידים בפרקליטות הצבאית יהיו בדרך כלל בעלי היכרות טובה עם המערכת הצבאית ועם נושאי התפקידים בה והם יהיו עדיפים על עורכי דין אחרים. עם זאת חשוב לברר מתי הם שימשו כעורכי דין פעילים בתביעה או בסנגוריה הצבאית – לפעמים תופתעו לגלות כי זה היה לפני שנים רבות מידי וייתכן וכבר אינם מעורים בתחום.
בנוסף לא כל מי שנושא דרגה גבוהה במילואים או בדימוס הוא בהכרח עורך דין שמכיר את מערכת בתי הדין הצבאיים והפרקליטות. בררו באיזו יחידה נשא עורך הדין את הדרגה. לא אחת הגיעו אלינו לקוחות שבחרו בסגני אלופים למיניהם שהסתבר ששירתו ביחידת הלוגיסטיקה – שירות שאין לו כל ערך מוסף – נהפוך הוא, המשמעות לעיתים רבות הינה שהם דווקא עורכי דין צעירים ולא מנוסים (למרות שכבר אינם צעירים) – מאחר והתחילו לימודים בגיל מאוחר.
כותבת המאמר שימשה שסנגורית צבאית במשך 4 שנים ולאחר מכן שימשה כיועצת משפטית בחיל הרפואה ומאז שחרורה משירות קבע מייצגת חיילים אל מול המערכת הצבאית ומייצגת בבתי הדין הצבאיים למעלה מעשר שנים.
נשמח לעמוד לשירותכם!