פוסט טראומה ופוסט טראומה נדחית
תסמונת בתר חבלתית/הלם קרב או פוסט טראומה כי שמכונה בציבור הינה אחת הפגיעות השכיחות ביותר בצה"ל ובמוסדות הביטחון.
חיילים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון לא פעם נמצאים במצבים מסכני חיים או קשים מאוד להכלה.
התסמונת הינה תסמונת מורכבת אשר פוגעת כמעט בכל תחומי החיים.
לפעמים אדם לא יודע כלל שהוא מפתח פוסט טראומה, עד שהיא לא תתפרץ במלוא עוזה, לעיתים שנים רבות לאחר האירוע המכונן.
אנו רואים אנשים שלא מצליחים לכונן חיים נורמטיביים לאחר השירות, מתקשים לחזור לחיים שגרתיים וחיי חברה, מסוגרים ומבודדים ולא תמיד הם מבינים שהם לאט לאט מדרדרים לפתח פוסט טראומה.
אם אתם לוחמים שפתאום אחרי השירות מרגישים שלא מבינים אתכם, שאתם צופים על החיים מבחוץ, שאין לכם אנרגיה לכלום, שאתם כל הזמן בפחד וחששות, דרוכים גשו לקבל עזרה.
טיפ חשוב: יש ספק אין ספק, טיפול נפשי איכותי בסמוך לטראומה יכול להביא לעיתים לריפוי מוחלט ובוודאי להקלה משמעותית בתסמינים ולקיום חיים נורמטיביים לחלוטין
להלן כמה נקודות חשובות בכל הטיפול בפוסט טראומה ותביעה נגד קצין תגמולים
- חשוב להבין לפי חוק הנכים סעיף 32, תביעה נגד קצין תגמולים מתיישנת בתום 3 שנים ממועד השחרור משירות החובה שבו אירע האירוע המכונן.
עם זאת במקרים מסויימים קצין תגמולים מאריך את ההתיישנות לעיתים גם שנים רבות מאוד לאחר תום מועד ההתיישנות.
החוק מונה מתי ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות.
אחד הקריטריונים החשובים ביותר הם חבלה רשומה, מי שמבקש להאריך את ההתיישנות חייב להראות שהחבלה נרשמה או האירוע או האבחנה של הפוסט טראומה.
יש להציג לקצין תגמולים בכל תביעה של פוסט טראומה אבל בייחוד בבקשה להארכת מועד התיישנות:
- מסמכים ועדויות ממפקדים וחברים ליחידה המאמתים את נוכחותו של האדם באירועים מבצעיים מסכני חיים
- תעודות הוקרה בגין אירועים יוצאי דופן במהלך השירות ואותות
- מסמכים רפואיים/נפשיים כמה שיותר קרובים לאירוע
- חוות דעת שמאבחנת אתכם בתסמונת בתר חבלתית (הלם קרב/פוסט טראומה)
התובע הוא זה שצריך להוכיח את תביעתו! אתם אלו שמחוייבים להביא את מלוא המסמכים והעדויות שיוכיחו שאתם:
א. סובלים אכן מהלם קרב/פוסט טראומה
ב. הטראומה אירעה תוך כדי ובמהלך השירות שלכם (מילואים, חובה או בכוחות הביטחון)
שימו לב! פוסט טראומה היא איננה מחלה לצורך הגשת תביעה – אלא חבלה!
לאחר הגשת התביעה שלכם, לרוב קצין תגמולים שולח את התובע לבדיקה של פסיכיאטר מטעמו על מנת שימליץ לו האם להכיר בתובע בגין פוסט טראומה
אם המומחה של קצין תגמולים ימליץ על הכרה, אתם תוכרו כסובלים מפוסט טראומה בגין שירותכם ותזומנו לוועדה רפואי אשר תפקידה לקבע מהם אחוזי הנכות המגיעים לכם.
אם המומחה לא ימליץ על הכרה, עומדת בפניכם האפשרות לערער לוועדת עררים שיושבת ליד בית משפט שלום. להליך זה אנו ממליצים כמובן לפנות לייצוג על ידי עורכי דין העוסקים בתביעות משרד הביטחון.
נקודות חשובות ביחס לתביעות פוסט טראומה
- רפורמת נפש בנפש – הרפורמה קובעת כי מי ששירת כלוחם ונפצע בפעילות מלחמתית ההיסטוריה הנפשית שלו איננה רלוונטית לצורך ההכרה בפוסט טראומה
- פוסט טראומה נחשבת חבלה ולא מחלה – יש לזה משמעויות רבות בתביעות משרד הביטחון
- כמו בהמלצה בכל תביעה – אם יש אפשרות להגיש עד שנה לאחר השחרור, הדבר מומלץ הואיל והתגמולים והזכויות ינתנו החל מיום השחרור ולא מיום התביעה.
לרוב, הגשת תביעה טובה ומסודרת שגם יודעת לסנן היטב בעיות שעלולות לצוץ תעלה את הסיכויים לקבלת ההכרה דרך קצין תגמולים ולחסוך הליך יקר ומתיש של ערעור לוועדת עררים.
עו"ד ריקי ישי, שימשה כיועמ"ש בחיל רפואה וכן במשרד הביטחון בגין תביעות משרד הביטחון ומזה למעלה מ-20 שנים מייצגת את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון נגד קצין תגמולים והביאה להצלחות כבירות ואף שינויי פסיקה.