המצב של התחמקות מכוונת מהשירות

עריק הוא מי שלא מתייצב לשירות צבאי במשך תקופה של מעל 21 ימים.
עד חלוף פרק זמן זה הוא ייחשב כנפקד וניתנת לו הזדמנות להתייצב כפי שנדרש ממנו.
לאחר 21 ימים מחלחלת ההבנה שהוא מתחמק ביודעין מהשירות ויש לפעול נגדו ביד קשה בשל שירות חובה שחל ונאכף במדינת ישראל.
עריקות היא המצב של התחמקות מכוונת מהשירות וחשוב להבין שמעבר למה שקורה בו ברגע – יש לעריקות גם השלכות משמעויות וחמורות לטווח ארוך.
היא לא מתקבלת בעין יפה מבחינה חברתית, אזרחית וגם לא תעסוקתית ולא בכדי הנתון של עצם קיומו של שירות צבאי במהלך חייו של כל ישראלי הוא תנאי חובה ללימודים או תעסוקה.

איך הכי נכון להתמודד עם עריקות?

אפשר בעצם לומר שההתמודדות הנכונה ביותר עם עריקות היא פשוט להימנע ממנה אך אי אפשר להתחמק מהמצב שבו מיועדים לשירות ביטחון בוחרים בה.
במהלך פרק הזמן של הנפקדות ינסו גורמי הצבא השונים ליצור קשר ולאתר את הנפקד, גם מתוך דאגה לשלומו וגם כדי לגרום לו להתייצב כנדרש.
לאחר שפרק הנפקדות הסתיים ההתייחסות הופכת למחמירה יותר ורשויות הצבא יבצעו כל פעולה לצורך מציאת העריק ועל פי הצורך גם להעמיד אותו לדין.
במקרים חמורים הוא ישוחרר משירות עם רישום פלילי שעלול לסגור לו דלתות בעתיד.

התמודדות עם עריקים

כאמור – זה לא נעים להיות מוגדר כעריק ואף אדם לא רוצה להגיע למצב הזה.
כנגד העריק יוצא צו מעצר וצו עיכוב יציאה מהארץ על מנת שלא ינסה לברוח והוא יועבר לטיפול של לוכדי העריקים הפועלים מטעם המשטרה הצבאית.
אחרי שמוכרזת עריקות אותו עריק יהיה המטרה של הלוכדים והוא לא יוכל להסתובב בחופשיות שמא ייתפס ללא הודעה מוקדמת ואפילו תוך כדי ביצוע פעולות בצורה ערמומית ומתוחכמת.
צווי המעצר ועיכוב היציאה מהארץ עלולים להישאר בתוקף גם אחרי התפיסה ולכן אין זה מומלץ.

התמודדות עם עריקות חייבת להתבצע לאחר קבלת ייעוץ משפטי של עורכת דין צבאית מוכשרת ומנוסה – ריקי ישי, בעלת ידע וניסיון של מעל 20 שנה בתחום.