חובת שירות בני מהגרים – מדיניות מיטב

לאחר פניות רבות בעניין בני מהגרים ויוצאים לחו"ל וחובת שירות וכן התנהלות שוטפת מול מיטב בנושא זה, החלטנו להעלות על הכתב מספר הבהרות.

ניתן לעיין במאמר חובת שירות בני מהגרים לצורך השלמת תמונה. 

ראשית נבהיר,

1. בני יורדים מהארץ (מהגרים) שעזבו לפני גיל 16 – אינם חייבים בשירות.
2. בני יורדים מהארץ (מהגרים) שעזבו אחרי גיל 16 – חייבים בשירות סדיר גם אם עזבו את הארץ ואינם מתגוררים בה עוד.

עם זאת, מהגרים אשר ישובו ארצה יהיו חייבים בשירות לפי הטבלה שפורסמה במאמר קודם בנושא.ונבהיר:

גיל 16 מבחינת לשכת הגיוס הינו קו פרשת המים. כל עזיבה לאחר גיל 16, גם כחודש לאחר מכן תביא לחובת שירות בגיל 18 ועל כן יש לתכנן היטב את מועד העזיבה.הבאת תוכניות הגירה ו"גרין כארד" טרם הגעת הילד לגיל 16,

אך, יציאה מהארץ לאחר גיל 16, לא תהווה, במקרים רבים, סיבה להכנסת הילד למעמד "בן מהגרים".ויובהר, "בן מהגרים" היא הגדרה שנכונה כל עוד הילד שוהה בחו"ל עם הוריו.

כל חזרה לארץ מעבר לתקופות הבאות תסיים את מעמדו כבן מהגרים והוא יהיה חייב בגיוס:

1. 120 ימים במצבר לשנה.
2. שנת שהייה חד פעמית רצופה.

מיטב לא יכניס למעמד "בן מהגרים" גם מי שיראה כי יתקשה לשהות בארץ ללא הוריו. כמובן שמלש"ב אשר יראה כי איננו מתאים לשירות כלל בשל בעיה נפשית או רפואית יקבל פטור מטעם זה.

מיטב נכון לשקול חזרה למעמד "בן מהגרים" מי ש"זיקתו לארץ נמוכה": זיקה לארץ תיבחן בקריטריונים הבאים:

1. היכן נולד?
2. כמה שנים שהה בארץ לפני עזיבה?
3. כמה שנים שהה בחו"ל?
4. היכן התקיימו רוב שנותיו כאדם בוגר?
5. מקום מגוריו וחייו הנוכחי.
6. מספר ביקורים וכניסות לארץ.

ילידי הארץ שיעזבו לאחר גיל 16 לא יוכרו במעמד "בן מהגרים".מצב משפטי מיוחד המחייב התערבות משפטית

ישנו מצב משפטי מיוחד שמיטב (בקום) מרשים לעצמם לנהוג לפיו לפי הנוח להם.

מצב זה הינו מצב בו אדם שוהה בארץ באישור שנים רבות ללא אזרחות ואז בהגיעו לגיל מאוחר מקבל אזרחות. במצב זה, לשכת הגיוס מתייחסת אליו כמי "שהגיע ארצה" ביום קבלת האזרחות ועל כן יהיה חייב בשירות מלא גם אם הוא בן 25.

מצב זה, לטעמנו הוא מצב בלתי חוקי.לשכת הגיוס בעצמה תמיד מתייחסת למועד ההגעה הפיזי של האדם כמועד שמתחיל את חובת השירות של אדם. כך, לדוגמא, אדם אשר הגיע ארצה בגיל 17, אך קיבל ויזת עולה, עדיין עשוי להיחשב כמי שהגיע ארצה בגיל 17 ועל כן בגיל 18 יגוייס לשירות מלא.

עם זאת, לרוב לשכת הגיוס יודעת על קיומו רק כאשר מתקבלת אזרחות בפועל. לפי החוק, לשכת הגיוס יכולה לגייס אדם רק תוך שלוש שנים מהגיעו לגיל 18 אם הגיע ארצה לפני גיל 18. (שנתיים לפי החוק ועוד שנה שתופחת מחובת שירות).

אם הגיע אחרי גיל 18, מתחיל מירוץ הזמנים רק מרגע הגעתו ארצה. 

אם כן, מי שהגיע ארצה וחלפו 3 שנים מיום הגעתו (והחל מגיל 18) ולא גוייס עדיין לשירות, לשכת הגיוס לא יכולה לגייס אותו.

דוגמא להמחשה: דוד הגיע לארץ בגיל 17 ושהה בה במעמד סטודנט במשך 10 שנים. לאחר 10 שנים, החליט דוד ל"עשות עליה". לפי החוק, לא ניתן לגייס את דוד יותר לשירות. מועד הגעתו ארצה לפי חוק שירות ביטחון הינו לכל היותר לאחר כשנה מיום הגעתו על מנת שניתן יהיה לכנותו "תושב קבוע". כלומר מועד הגעתו בזהירות הינו גיל 18. מגיל 18, מונים 3 שנים לצרכי גיוס – לטעמנו מועד הגיוס האחרון של דוד יהיה בגיל 21. לאחר גיל זה, לא ניתן יהיה לגייסו עוד. בנוסף, גם אם נאמר כי מדובר בסוגיה משפטית סבוכה, הרי שבגיל 27 דוד לפי הוראות הצבא, אינו חייב בשירות סדיר אלא רק בשירות מילואים.

כאמור, אם הגיע לאחר גיל מסויים, בהתאם לטבלה, יגוייס בהתאם לטבלה.

חשוב לזכור כי מירוץ הזמנים לגיוס האמור לעיל הוא הקובע מאחר והוא נקבע בחוק שירות ביטחון .

לשכת הגיוס ומיטב משתמשים בחוק והתקנות לפי מה שנוח להם מה שמביא הרבה פעמים, לטעמנו לגיוסים לא חוקיים.

מצבים אלו מתאימים למלש"בים הבאים:

1. דור רביעי ליהודים (שהוריהם קיבלו אזרחות לפי חוק השבות אך הם קיבלו תושבות קבע ורק לאחר מספר שנים מקבלים אזרחות).
2. מי ששהו שנים במעמד "סטודנט" "א5" או תייר לתקופות העולות על הפרקים הקובעים בחוק.
3. מי שהגיעו ארצה שכתושבים חוזרים אך לא טיפלו במעמדם האזרחי.

משרדנו הצליח להביא ליבטול גיוסים וקיצור תקופות שירות בתיקים רבים העונים על מצבים אלו.

נשמח לעמוד לרשותכם.

ריקי ישי,   עו"ד