מסלולי תביעה ופיצויים בגין תאונת דרכים בכוחות הביטחון
משרתי כוחות הביטחון אשר עוברים תאונת דרכים לעיתים אינם יודעים את מי הם יכולים לתבוע, קביעת מסלול התביעה הרלוונטי תלויה בסטטוס המשרת, במועד האירוע ובנסיבות החבלה. ניתן לחלק את עולם הזכאות לשני מסלולים עיקריים:
- שירות חובה ומילואים (גם קבע חצי שנה ראשונה לשירות, מלש"ב בקד"צ או מבחנים וגיבושים ליחידות התנדבות) (מסלול אגף השיקום)
במסלול זה, המפתח הראשוני הוא זהות הבעלים של הרכב המעורב (במידה ומדובר בתאונת דרכים):
- רכב בבעלות המדינה: קיימת ייחודית עילה לאגף השיקום. המשמעות היא שלא ניתן לתבוע את המדינה במסגרת חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים).
- רכב שאינו בבעלות המדינה: לנפגע עומדת זכות בחירה לפי סעיף 36 לחוק הנכים. הוא יכול לבחור בין מסלול אגף השיקום לבין תביעת פלת"ד מול חברת הביטוח והמוסד לביטוח לאומי (מל"ל), וזאת עד לשלב קבלת הפיצוי הסופי.
- משרתי קבע וגופי ביטחון (משטרה, שב"כ, מוסד)
כאן נקודת המפנה המרכזית היא ה-27.4.2017 (מועד כניסת התיקון לחוק "תיקון גורן"):
- חבלה שאירעה לפני מועד זה: מטופלת במסלול אגף השיקום.
- חבלה שאירעה אחרי מועד זה: כאן נכנסת לתוקף שאלת "חבלת שירות".
- האם החבלה נגרמה מפעילות מבצעית? במידה והחבלה נגרמה עקב פעילות מבצעית, אימון למבצע, או אירוע בעל אופי ונסיבות ייחודיים לשירות הביטחוני – המסלול הוא אגף השיקום.
- במידה ולא: יחול הדין הרגיל. הנפגע יופנה למסלול של נזיקין כללי/פלת"ד מול הביטוח הלאומי, ולא תעמוד לו הזכות לתבוע את אגף השיקום.
בכל מקרה בו קיימת זכות תביעה כפולה הן לביטוח לאומי/חברת ביטוח והן לקצין תגמולים צריך לחזור לשאלה – מי מהם כדאי? תוכלו לקרוא על כך במאמר הבא.
עו"ד ריקי ישי, שימשה כיועמ"ש בחיל רפואה וכן במשרד הביטחון בגין תביעות משרד הביטחון ומזה למעלה מ 20 שנים מייצגת את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון נגד קצין תגמולים והביאה להצלחות כבירות ואף שינויי פסיקה.