פגיעות שמיעה וראיה

פגיעות שמיעה וראיה – מתי קצין תגמולים מכיר ובאילו תנאים?

אחת השאלות המורכבות ביותר בתחום תביעות נגד משרד הביטחון היא שאלת האיברים הזוגיים. מה קורה כאשר חייל מוכר על פגיעה באוזן אחת, אך בחלוף השנים חלה הידרדרות גם באוזן השניה? או במקרה של פגיעה בעין אחת שהובילה לליקוי בראייה בשתי העיניים?

כעורכת דין המתמחה בייצוג נכי צה"ל וכוחות הביטחון, חשוב לי להבהיר את המצב המשפטי העדכני, שכולל פסיקה דרמטית של בית המשפט העליון וכללים נוקשים לגבי "נכות מוסבת".

הכלל הבסיסי: אין "שימוש יתר" באיברי חישה

בעולם הנכויות הפיזיות, קיים מושג שנקרא "נכות מוסבת" (לפי תקנה 9). לדוגמה: אדם שנפגע ברגל ימין ומתחיל לצלוע, עשוי לסבול עם השנים מכאבי גב או פגיעה ברגל שמאל עקב "שימוש יתר" ופיצוי על הפציעה המקורית. במקרים כאלו, משרד הביטחון עשוי להכיר גם בפגיעה החדשה.

אולם, כשמדובר באיברי חישה (שמיעה וראייה), הכלל שונה. הגישה הרפואית והמשפטית המקובלת היא שאין מושג של "שימוש יתר" בשמיעה או בראייה. אם אוזן שמאל חירשת, אוזן ימין לא "עובדת קשה יותר" מבחינה פיזיולוגית ולכן לא נגרם לה נזק כתוצאה מהפגיעה באוזן הראשונה. זוהי נקודת מוצא מאתגרת מאוד עבור תובעים המבקשים הכרה בנכות מוסבת על איברי חישה.

בנוסף, למען סיבור האוזן חירשות מוחלטת באוזן אחת מביאה רק ל 10% נכות!

המהפכה של 2018: פסיקת בית המשפט העליון

למרות הכלל הקשיח שצוין לעיל, בשנת 2018 ניתן פסק דין עקרוני בבית המשפט העליון (דנ"א 5550/17), ששינה את התמונה עבור נכי צה"ל רבים.

בפסק דין זה נקבע כי במקרים של איברים זוגיים (כמו אוזניים או עיניים), אם לאדם יש נכות מוכרת באיבר אחד, ונפצע באוזן או העין השניה או הידרדרה השמיעה או הראיה גם ללא כל קשר לשירות – יש לבחון את הנכות הכוללת באופן שמשקלל את הפגיעה בתפקוד של המערכת כולה.

מה המשמעות בפועל?

העליון קבע כי כאשר מדובר במערכת זוגית שפועלת בתיאום (כמו השמיעה שלנו), הידרדרות באיבר ה"בריא" מגדילה את הנכות הכוללת בצורה משמעותית הרבה יותר מאשר פגיעה באיבר בודד.

• הבשורה: גם אם לא ניתן להוכיח "קשר סיבתי" לשירות או נכות מוסבת בשל הפגיעה באיבר המוכר – החוק והפסיקה מאפשרים בתנאים מסוימים להעלות את דרגת הנכות הכוללת בהתחשב במצב המערכת הזוגית.

שימו לב שמיעה וראיה הן נכויות אשר מחושבות בצורה אריתמטית ולא משוכללת! לדוגמא אם יש 5% בכל אוזן – הנכות הכולל היא 10%.

האתגר בהוכחת הקשר הסיבתי הינה כפולה. אצל אנשים קבע יהיה חייב לעבור משוכה של הוכחת חשיפה לרעש מזיק מאמל"ח, בנוסף יהיה צריך להראות שאופי הנזק באוזן הוא נזק שיכול להיגרם מחשיפה לרעש בכלל  – על מנת שניתן יהיה לבסס הכרה גם אצל חיילי חובה.

אנקדוטה – כולסטאטומה היא מחלת אוזניים שמביאה לגידול תאי עור באוזן התיכונה לרוב עקב דלקות כרוניות או פגם מולד גנטי – היא מביאה לעיתים קרובות לכרסום עצמות השמע מה שמביאה בירידה בשמיעה  – ברוב המוחלט של המקרים מדובר במחלה שלא תוכר על ידי משרד הביטחון שמחלה שנגרמה תוך כדי ועקב השירות

השמיעה שלכם נפגעה במהלך השירות במהלך השירות? זקוקים להכרה בהידרדרות בשמיעה או בראייה?

מוזמנים להתייעץ איתנו בבחינת סיכויי התביעה שלכם.

עו"ד ריקי ישי שימשה בעבר כיועמ"ש בתביעות משרד הביטחון מטעם חיל רפואה ומייצגת בתביעות נגד משרד הביטחון כבר שנים רבות עם הצלחות כבירות